<h1>רבינו ירוחם נכ"ב ח"ב</h1>
<h2>דף מח.</h2>
אף על גב דאמרינן דזמרא בפה אסירא וכל שכן בכלי אבל בסעודת חתן וכלה מותר פשוט בגטין ובברכות ובסוטה וכתב גאון ז"ל הא דאמרינן זמרא בפה אסיר ה"מ כגון נגינות לאהבת אדם לחברו ולשבח יפה ביופיו כדרך שהישמעאלים קורין להם אשעאר אבל דברי שירות ותושבחות וזכרון חסדיו של הקב"ה אין אדם בישראל נמנע מזאת ומנהג כל ישראל לאומרם בבית חתנים ובבית משתאות בקול נגינות ובקול שמחות ולא מצינו מי שממחה בזה. ועוד פשוט שם דגזרו על האירוס ר"ל פומא דחד טבלא והוא הנקרא טנבוריני. עטרות חתנים אסורות אבל עטרות כלה מותרות פשוט בגטין ומס' סוטה פירו' עטרו' של כסף המצוייר בנייל וכל שכן של הדס ושל ורד כדאיתא בסוטה. ונהגו לשים עטרות בראשי חתן וכלה והן של זית ר"ל דבר מר להעירנו על מרירות לב על ירושלם ויש אומרים דעטרות כלה וחתנים אסורות אבל שאר נשים מותרות כדאמרינן רבי עקיבא עבד לדביתהו כלילא דדהבא וכו'.
